אירוע אחרון

כהרף עין שהיא ארבעה חודשים מאוחר יותר，גם זמן בלשכה כבר מעל חצי שנה，חיים בימים אלה להיות די נוחים，所以才會都沒有上來吐苦水。

בימים של הלשכה היה מהיר יותר באופן משמעותי מאשר לפני אימון חדש，באופן לא מודע גם למעמד הסף，חלק רוצה קשישים טובים，也已經邁入倒數計時的日子；而學弟~也漸漸的多了起來…

　　最近兩週，情緒有些低落。前陣子補了個學弟，在職務上狀況連連，一直在教他、幫他，但狀況的改善仍是有限。當初剛到局裡時，就想說以後要對學弟好一點，不要讓學長學弟制的觀念這麼重，因此對於學弟，始終是好聲好氣甚至是半開玩笑的在帶，但得到的效果實在是很差，連同梯的都看不下去，而代我教訓學弟。有不少人都告訴我，真的不適合就讓學弟轉調其他職務，否則只是在害他，而不是幫他。我始終沒將他撤換的原因有二，一是他曾告訴過我他喜歡現在這個職務，二是他除了職務上的問題外，其他表現還堪稱是優秀，因此不忍將他撤換掉。知道自己不應該心軟，但還是沒辦法改。而捨不得罵，捨不得換的下場就是把自己搞的精疲力盡。學弟能否體會我的用心我不清楚，不過我的耐性已經快要被磨光了，但每當想起當初決定的「要對學弟好」，就又不得不收起煩躁的情緒，我…..真的好累